זו אמירה קצת מחוספסת, אבל זו האמת.
הבטן התכווצה לי הרבה פעמים כי רציתי משהו שאני לא. בתוך תוכי ידעתי שאין סיכוי שאגיע לשם, זה לא אני. אבל זה כאב קצת.
מה זה אומר עלי? האם זה עושה אותי פחות טוב מאחרים? מסתפק במועט? לא רוצה להתאמץ? או שאולי אני – זה הכי טוב עבורי.
תמיד שאלו אותנו, מי המודל לחיקוי שלך? לאיזה דמות אתה מתחבר? ואני התחברתי ליפים, לאמיצים, ולמצליחנים. רציתי להיות שם אבל לא תמיד האמנתי. בדרכי הפיקודית ( כמפקד בארגון בטחוני לשעבר)עמד לנגד עיניי יצחק רבין ז"ל שאמר – " האדם אינו פלדה, הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. האדם הוא אדם".
ובעצם במילים שלי ... אתה יכול להיות הכל! ואפילו לצעוק את זה בקול רם. אבל תהייה אתה! עם הצליל המיוחד שלך, הצבע שאתה מביא, החינוך, היכולות והערכים האישיים. אתה – זה לא דומה לאף אחד!
קל להגיד וקשה ליישם. אנחנו קצת נבוכים להסתכל על עצמינו ולסמן את הטוב והמוצלח. שנים זה היה מביך אותי ומרגיש לי כאילו שמחמיאים לאדם אחר, למרות שבתוכי ידעתי שזה שלי. יותר קל היה לי לשלוף איזה אי הצלחה או כשלון מפואר- דברים שאנחנו זוכרים מצוין.
קחו פסק זמן ארוך או קצר יותר. למדתי לעשות את זה בשנתיים האחרונות. הקדישו אותו לעצמכם , משהו שאנחנו לא כל כך יודעים לעשות. הזכרו באיזשהו סיפור הצלחה, שבו הייתם במיטבכם, השפעתם, הצלחתם! ורשמו מה גרם לכם להצליח? על איזה יכולות וחוזקות התבססתם?
זה גורם לך להבין עד כמה "עשיר" אתה. ועד כמה ייחודי. להתגבש אל תוך השלמות האישית, לתוך העשייה. להגדיר מטרות.
והכי חשוב לזכור שזה שלם גם אם זה לא מושלם!!
אז אל תהיו מושלמים – אבל תמשיכו להוקיר את עצמכם.
ד"ר חן בנדרלימאמן אישי וקבוצתי, מנטור ומגשר.חיבורים- המקום להתפתחות אישית וגישור https://www.facebook.com/cbhiburim
